אולי השאלה הגדולה ביותר של הקיץ הזה. קבוצה חדשה של לברון ג'יימס שלא נראית כמו קבוצת לברון ג'יימס טיפוסית – כזאת שמפוצצת בקלעים ועוד שחקן יוצר אחד לידו. אנחנו נראה את השחקן הגדול בדורו בתפקיד שונה. איך? התשובה בהמשך.

אחד הדברים הבולטים בסגל של הלייקרס הוא הכפילויות. לונזו בול וראז'ון רונדו די דומים בסגנון המשחק, כך גם קנטביוס קלדוול פופ וג'וש הארט וקייל קוזמה ומו וגנר. מה זה אומר לנו? שכנראה הלייקרס ישחקו באותה שיטה עם כמה חמישיות שונות. אם שחקן אחד במשחק חלש, או סתם פחות מסתדר, אפשר להביא מישהו אחר במקומו. לכן אין מקום ודאי בחמישייה לאף אחד חוץ מהאיש שזכה 4 פעמים באמ.וי.פי.

התפקיד של הרכז מעניין. לונזו מסר העונה 7.2 אסיסטים למשחק. רונדו 8.2. אין שחקן ששיחק ליד לברון ומסר יותר מ-6 אסיסטים למשחק. זה כנראה אומר לנו שג'יימס הולך להיות הרבה פחות פליימייקר, אחרי 2 שנים של 8.7 ו-9.1 אסיסטים למשחק בהתאמה. הוא היה כל ההתקפה של קליבלנד וכשהוא מתבגר הוא מעדיף לוותר על זה.

ג'יימס לא יברח עכשיו מהכדור ועדיין יהיו לו לא מעט אסיסטים. אנחנו נראה אותו משחק יותר בלי הכדור. הוא היה אחד מהחותכים לסל היעילים ביותר בליגה אשתקד, יודע לקלוע טוב ממסירה ויכול להיות שנראה מהלכים של רכז בפיק-נ'-רול איתו והמון חיתוכים מהצד החלש לסל. חיתוכים זה נכס משמעותי להתקפה של הלייקרס בהתחשב בפיזיות של לברון והאורך של ברנדון אינגרם. המשמעות של הרכז המסורתי היא בעצם התקפה שפחות תלויה בקינג. זה דבר מאוד בריא. כשההתקפה שלך יכולה לשרוד עם רכז זה אומר שלברון יכול לנוח, מה שלא קרה מאז 2014. אחרי שנה כל כך מעייפת (82 משחקי עונה סדירה, 22 מ-28 משחקי פלייאוף אפשריים. במצטבר בילה 2.7 יממות רצופות על הפרקט) זה הכרחי.

התפקיד של הארט ופופ יותר מובן. הם השחקנים שג'יימס רגיל אליהם לידו, אנשים שתפקידם בכוח הוא לרווח את המשחק ולקלוע שלשות פנויות. הארט שיחק דקות ארוכות בשנה שעברה כסמול פורוורד. הוא שיחק לא מעט ליד פופ (12 דקות בממוצע למשך 50 משחקים) וזה עבד. מאוד הגיוני שנראה את שניהם ביחד ליד לברון כפאוור פורוורד. סבי מיכאליוק, כוכב ליגת הקיץ, עוד שחקן שמתאים ליד לברון וקלע. הוא קולע טוב ומספיק ארוך בשביל להחליף על שחקני הגנה, לפחות על הנייר. יכול לפרוח בלייקרס הזאת.

הקו הקדמי של הלייקרס מאוד דליל. אין להם סנטר. ג'אבל מגי אולי יפתח אבל לא יכול לשחק יותר מרבע שעה למשחק לאורך עונה סדירה. קייל קוזמה ממש לא סנטר, איביצה זובאץ לא ברמה הזאת. יכול להיות שנראה אותם מנסים להביא סנטר בטרייד, כמו למשל טייסון צ'נדלר או קוסטה קופוס, אבל עד אז הם תקועים.

בכל אופן, לברון צריך לפתוח כפאוור פורוורד בגלל ברנדון אינגרם. אינגרם היה הדבר הכי קרוב לכוכב בלייקרס של 2017/18 והוא יכול ליצור לעצמו זריקה. מאוד הגיוני שבדקות בהן ג'יימס יהיה על הספסל הוא ישחק ולהפך.

השאלה היא איך הם ישחקו ביחד. קשה לי להאמין שיהיו הרבה מהלכים שבהם לברון יעמוד בצד ויחכה לכדור, לכן כנראה יהיו פחות חדירות של אינגרם. סביר שהוא יעבור לתפקיד משני יותר שהוא בעיקרו זריקות ממסירה ונקודות קלות במעבר. יכול להיות שזה יפגע במימוש הפוטנציאל שלו לאורך זמן, אבל הלייקרס יראו יותר טוב איתו. לכן הוא יפתח ליד ג'יימס. אינגרם לא מצטיין בבידודים ולא יהיו לו כאלה, אבל הוא גם לא צריך להיות רוברט קובינגטון שמחכה לכדור. השילוב ביניהם הוא אחד מהדברים המסקרנים ביותר בלייקרס של 2018/19, אם אינגרם יפתח שם את העונה.

אפילו אם לברון ישחק כפאוור פורוורד במשרה מלאה, עדיין אין קו קדמי. קייל קוזמה לא סנטר ולא שיחק בכלל כסנטר בשנה שעברה. הוא יקבל את הדקות שלו מהספסל, כנראה ליד לברון. יש גם את מייקל ביזלי, אבל הוא פאוור פורוורד נמוך וממש לא סנטר (שיזכה לדקות בזמן שלברון על הספסל). הרכב עם הארט, פופ, לברון, קוזמה וגבוה כלשהו יכול להיות הרכב שימושי לפרקים כשלברון והארט מנהלי המשחק, אבל הוא לא יהיה כזה נפוץ – יש סיבה לכך שהלייקרס הביאו שני ארכיטקטי התקפה מלבד מספר 23.

זאת אולי השאלה הבוערת ביותר. מגי שיחק ב-2 העונות הסדירות האחרונות 10 דקות למשחק. זובאץ שיחק 9.5 בעונה האחרונה. יהיה פה טרייד, אין פתרון אחרת הגנתית. קלינט קאפלה שחקן חופשי מוגבל ויוסטון לא תתן לו לעבור ללייקרס בשום מחיר, אין אף סנטר מעניין נוסף בחוץ. אולי לוקאס נוגירה, שנמחק מהרוטציה בשנה האחרונה בטורונטו, יכול להיות פתרון כסנטר שמחזיק הגנה ויודע לעשות תנועה בלי הכדור. אין כל כך ברירה מעבר, בעיקר בהגנה.